אנוכי אבק לרגלי הדרך (רבקה בת בתואל)
הייתה זו שעת דימדום והדרך הצהובה קצה בי
ובפרסות הגמלים ההולמים בה והציבה מול עיניי איש.
הדפה אותו לעברי והפילה אותי בסנוורים לעברו.
בצעיף טבול שמן יסמין אתכס כי יראתי לדעת אותו איש
שהדרך מאסה בי והדפתני לעברו.
שהדרך הניחה אותו בחיקי ברכות,
כעת אישי ינחמני על קיצה של דרך צהובה.
קרני לבנה מושלכות כרשת דייגות פותות
מסירת הדיג החוצה את ים הדממה בשכשוך
משוטים צרובי חתימות חומצה נתרנית הזועקת
בבשר העץ הנחשף.כעת הלבנה מכסיפה ומושה דגי אבן
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה