משירי השואה הבאה / אליעז כהן
*
וְנֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ בָּהּ יָמִים רַבִּים הָלַכְנוּ
הָלוֹךְ וְזָלוֹל הָלוֹךְ וְסָחוֹר הָלוֹךְ
וְסָרוֹר וְסָבוֹא וּמָרֹה וְלֹא נֵדַע כִּי בְּרֶגַע
תִּגַּע אֵלֵינוּ הָרָעָה
*
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים
וְאֵין הָרִים
וּכְבָר נָגְעָה רָעָה נָשְׁקָה רַכּוֹת פִּסְגוֹתֵיהֶם נָמַסּוּ נָזְלוּ כְּדוֹנַג הִתְמוֹגְגוּ
גְּבָעוֹת כִּבְקָעוֹת
גַּם רִבּוֹאוֹת הֲמוֹן צִבְאוֹת אָדָם
אֲנָשִׁים עִם נָשִׁים עֲלָמִים וּבְתוּלוֹת זְקֵנִים וָטַף
נָזְלוּ הָיוּ לִנְהַר
הַחֵלֶב וְהַדְּבַשׁ
*
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא תָּזוּב הָאָרֶץ מֵחֵלֶב בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ לֹא תִּהְיֶה פְּלֵטָה בְּהַר יְרוּשָׁלַיִם
*
אוּלַי נָבוֹא, אֲנִי וְאַתְּ, בַּמְּחִילוֹת בְּעֶצְיוֹן
בְּאַהֲבָה שֶׁלֹּא נֵדַע כִּי אַחֲרוֹנָה
פִּתְאֹם, בָּאֶמְצַע, הַתְּשׁוּקָה
תַּעֲמֹד לָנוּ
וּבְרֶגַע נִמַּס יַחְדָּו בָּשָׂר וְחֵשֶׁק וּנְשָׁמָה
הַיְלָדִים יָבוֹאוּ אַחֲרֵינוּ
*
וּנְהַר הַחֵלֶב וְהַדְּבַשׁ יָבוֹא יְבַעְבֵּעַ אֶל יְרוּשָׁלֵם הָעִיר
טִפּוֹת-זְהַב-כִּפַּת-הָהָר יָבוֹאוּ בּוֹ בְּאַלְלַי
הַר-זֵיתִים יִזַּל שְׁמָנִים וְשַׁיִשׁ יִבָּקַע בְּאֶמְצָעוֹ
בְּלֹא קוֹל
*
בַּשּׁוֹאָה הַבָּאָה נֵשֵׁב, שְׂרָפִים, עַל הַמִּרְפֶּסֶת
וְנִסְפֹּר יְהוּדִימְנוֹדְדִים
*
כִּי-צִפּוֹר-הַשִּׁיר תֵּחָרֵךְ בִּמְעוּפָהּ וּפִי
הָאָרֶץ יִסָּתֵם מִזַּעַק
חַמָּנִיּוֹת שְׂרוּפוֹת תָּדִיר רֹאשׁ יַרְכִּינוּ
וְיָד יְבֵשָׁה תְּשַׁלַּח הַגֶּפֶן לִפְרֹךְ בְּאֵפֶר
הַשָּׁמַיִם
וְכָל הַחַי בְּזוֹ הָאָרֶץ הַטּוֹבָה
וְהָיָה כֵּאלֹהִים:
תָּכֹל, שָׁקוּף וַאֲוִירִי
חורף תשס"ט
רשומות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה