מכתב מאמא - סמדר שיר

מכתב מאמא / סמדר שיר

תגיד שמסוכן, תגיד שמפחיד, תגיד שהרעש קורע אוזניים ושהשקט מצמית,

אבל אל תגיד "אין לך מה לדאוג"

כי יש.

תגיד לי שכל צעד גורלי, ספר לי שמכל בית עלולים להגיח צלפים,

אבל אל תדקלם את "אין לך מה לדאוג"

כי איך לא אדאג כשאתה מול האש.

כן, אני יודעת שאתה אומר את זה כדי להרגיע,

אבל גם בילדותך לא נרגעתי מ"אל תדאגי". להיפך,

כשאמרת לי "אל תדאגי" הבנתי שיש סיבה לדאגה

ודאגתי יותר.

ובילדותך התמימה, כשהסברתי לך ש"אל תדאגי" עובד עלי

כמו כדור להעלאת מפלס החרדות,

צחקת מתחת לשפמפם, שאז עוד היה סתם פלומה,

ואמרת: "בסדר, אז תדאגי, עכשיו את דואגת פחות?"

ועניתי לך: "לא, זה התפקיד של אמא. תמיד לדאוג".

אז אל תשחק לי עכשיו את הגיבור,

ואם אתה לא רוצה שאשלח אליך תחתונים וגופיות

תפסיק, בבקשה, לסמס לי קלישאות.

אני מתחננת, תגיד לי את האמת.

מפני שאם, לראשונה בחייך, תודה שיש לי מה לדאוג,

אני אדע שאתה שומר על עצמך,

שאתה חושב על אמא

ושתחזור הביתה בריא ושלם.