שיר עזתי - אמיר מנשהוף

 

בִּשְׁלוֹשָׁה שׁלַבִים מְדֻמָּה

מִלְחָמָה קְרוֹבָה.

בְּרָאשֵׁי תֵיבוֹת

(פֵּרוּרֵי אוֹתִיוֹת)

בְּחֻלְיוֹת

בְּכוֹחוֹת

מִלְחָמָה עַל לוּחַ מָחִיק  

סְרוּגָה כְּמוֹ סִימְפוֹנְיָה.

יָדָיו מִתּוֹךְ חֻלְצַת מַדִּים

כַּפּוֹת יָדָיו מַצְנִיעוֹת תְּנוּעָה

פְּעֻלּוֹתֵיהֶן הַמֶּכָנִיּוּת טֶרֶם עֲשׂוּיוֹת

אֵלֶּה שֶׁמְּקוֹרָן בְּאִמּוּן וּבְהֶרְגֵּל

מִיְּמֵי הַסָּדִיר

יִתְפָּרְצוּ.

עֲיֵיפוּת רַעֲנַנָּה מְקִלָּה עָלָיו

אֶת שְׁעָתוֹ שֶׁל הַמָחָ"ט לְהַסְבִּיר

כְּאִלּוּ דּוֹאֶגֶת לִשְׁמֹר אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת

בִּיקוּם חֲצִי חֲלוּם.

נִזְכַּר שֶׁעָטְפָה אֶת כַּפּוֹת יָדָיו

בֵּין בַּדִּים וְרַגְלַיִם וְרִפּוּד רַכֶּבֶת  

וּפָרְשָׁה מִמֶּנּוּ וְהוֹתִירָה אוֹתוֹ

קַל כְּמוֹ פֶּחָם עַל חוֹל.

הַיּוֹם אֶחָד מִיְּמֵי זִכָּרוֹן צְבוּעֵי תְּכֵלֶת  

כְּאִלּוּ נֵזֶר בְּרִיאָה הֵם שֶׁל נִיחוֹחַ דְּגָלִים מְהֻדָּר  

כְּאִלּוּ תְּכֵלֶת כָּזֹאת עָטְפָה אֶת אֲנָשֶׁיהָ בַּבְּרֵכוֹת.

נִזְכַּר חַיָּל הַמִּלּוּאִים

שֶׁאֵין זֶה נָחוּץ  

שֶׁלֹּא בִּקְּשׁוּ זֹאת חֲבֵרָיו –

שֶׁיַּבְחִין בַּצְּבָעִים שֶׁעוֹטְפִים אוֹתוֹ.

הַחַיָּל נוֹגֵס בְּמַאֲפֶה שֶׁקֶ"ם

וּבְלֵב שָׁלֵם  

בִּידִיעָה פִּקַּחַת

מוֹדֶה כְּלַפֵּי עַצְמוֹ

שֶׁלֹּא יִרְשֹׁם תְּגוּבָה  

בְּמִסְתּוֹר עַמּוּדָיו

שֶׁיַּפְסִיק לְהַמְתִּין לַמִּתְרַחֵשׁ

וְלִמְדֹּד חֶזְיוֹנוֹת.