יום שלישי, 11 באוגוסט 2009

דן גזית, גבולות

הִיֶּרוֹגְלִיפִים

אַתְּ חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת
שֶׁאֲנִי מְסֻבָּךְ כְּמוֹ הִיֶּרוֹגְלִיפִים;
רְאִי
כַּמָּה הֵם מוּבָנִים וּפְשׁוּטִים:
הִנֵּה
אִישׁ זָקֵן, שָׁעוּן עַל מַטֶּה וּמַבִּיט לְאָחוֹר עַל
בַּיִת
וְיֶלֶד
וְלֶחֶם
וְצִפּוֹר
וְעָנָן
וּסְפִינָה
וְדִמְעָה
וּפֶרַח
וּבַסּוֹף - מִין סִימָן שֶפֵּרוּשׁוֹ בְמִצְרִית: "אֵלֶּה הֵם חַיֶּיךָ".אָז מַה כָּל-כָּךְ מְסֻבָּך כָּאן?


כָּ ל חַ יַּ י אֲ נִ י

כָּל חַיַּי אֲנִי מְדַלֵּג מִצֵּל
אֶל צֵל כְּיֶלֶד יָחֵף
בְּצָהֳרֵי קַיִץ בּוֹעֲרִים רָץ
בִּשְׁלִיחוּת דְּחוּפָה לַמַּכֹּלֶת וְהָאוֹר
צוֹרֵב וְהַחַמְרָה צוֹרֶבֶת בֵּין
צֵל-עֵץ לְצֵל-עֵץ מְפַתֶּה
הִשָׁאֵר תַּחְתַּי טְבוֹל בַּצּוֹנֵן.
בּוּעָה וְעוֹד אַחַת תְּפוּחַת-מַיִם
מֵאֵיפֹה הַמַּיִם עַל הַצַּד הַיָּחֵף רוּץ
בַּיְּקוֹד לַמַּכֹּלֶת צֵא לָאוֹר-חוֹם לְדֶרֶךְ
הַצֵּל הַבָּא שֶׁל כְּוִיּוֹת-חַיַּי מוּלִי
אֲנִי מְדַלֵּג מִצֵּל-אֶל-צֵל כְּיֶלֶד יָחֵף
בְּעַפְעַפַּיִם צְרוּבוֹת נְהָרָה.


"אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם" (קהלת א: יב)

אֲנִי הָיִיתִי קֹהֶלֶת עַד שֶׁפֻּטַּרְתִּי טֶרֶם
פְּטִירָתִי וַיִּשְׂרְפוּ עֲצָמַי לַסִּיד בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס
וַיִּכְתְּשׁוּנִי בְאַגָּן חָתוּם בִּמְעֻמְעָם
דִּמְדַּמְתִּי בַאַפֶּדֶן מָלַכְתִּי בַכֵּס וְשָׂרוֹת וּשְׂרָפִים
מֵסֵבִים סְבִיבִי לִסְבוֹא מִנְּבָלִים מַזִּים מוֹר
בְּמַזְלְפִים מְעֻלְּפֵּי סַפִּיר פַּעַם ה י י ת י מ ל ך ב י ר ו ש ל ם

סֻמָּא צוֹפֶה בַּצִּיָּה צְרוּב צִפִּיּוֹת צְלוּבוֹת בְּצִדֵּי
דֶרֶךְ אֶפְרָתָהּ.
עַד שַׁקַּמְתִּי וַאֶקוֹדָה לָהֶבֶל לִבְלִיל קַתְּרוֹס וְחָלִיל וִילֵל
הַנֵּבֶל, וְרוּחַ קָדִים מְרָחֶפֶת עַל פְּנֵי הָהֶבֶל הַמִּתְאַבֵּךְ וְהוֹלֵךְ וְחֵיל
הַכָּרִי וְהַפְּלֵתִּי מְצָחֵק סוֹכֵך בְּלַהַט יַעַר הָרְמָחִים קִינַת
שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת, אִתָּי הַגִּתִּי אוֹתָן מְשַׁגֵּל הַנָּבָל הֶעָרֵל

הָיִיתִי מֶלֶךְ



שני שירים קצרים על אהבה

מַטְּחֵי הַמִּשְׁאָלוֹת יָצְאוּ דְחוּפִים שָׁטְפו
מִבַּעַד לְסוֹרְגֵי אֶצְבְּעוֹתַיִךְ
עַל פְּנֵי תַמְרוּרֵי אַזְהָרָה כְשָׁפּוּדִים
בְּמַעֲבָר הַנַּחַל
וְהוֹתִירוּ
בְכַפִּי אֲסִימוֹנֵי עוֹפֶרֶת מִמִּטְבָּעָה
עַתִּיקָה בִּלְתִּי מְפֻעְנַחַת.





בָּא הַשֶּׁמֶשׁ,
וְתַנֵּי הַסְּפֵקוֹת הֵגִיחוּ
וּפָשְׁטוּ עַל מַה שֶּׁקוֹשַׁשְׁתִּי.
הָרֶטֶט שֶׁבָּךְ נִסְפָּג בְּמַצְּעֵי הַשִּגְרָה
מוּל אָהִיל בַּתִּקְרָה כְמוֹ חֶרֶב דָּמוֹקְלֶס:
כִּי טֶרֶם שַׁחַר סָמִיךְ אֶחָד
תִּרְפֶּה הַאֲחִיזָה.



(נכתב בקיטור הקַלְדֵירה, סנטוריני)

הֵקִיץ הַצֹּפֶה לְשֵׁמַע אִוְשַׁת הַמִּשְׁעוֹל הַשָּׁחוֹר:
מִ רְ מָ ה , אֲ חַ זְ יָ ה -
הֲשָׁב בֶּן-נִמְשִׁי בִּשְׁעָטָה
שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה
שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה

מֶלֶךְ סוּמָא וּשְׁלָגִים בִּזְקַנוֹ בְעֲלִיַּת הַגָּג
בְּכֵה, חָכָם -
צְרַח צְלוֹל כַּשַׁחַף.
שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה
אֲנִי רֹאֶה

תגובה 1: